הסמכות לדיון בתביעות הללו הינה לבית הדין הרבני. כלומר, תביעות אלו ידונו אך ורק בפני בית הדין ולא ניתן להגיש אותן לבית המשפט לענייני משפחה.
תביעה לשלום בית
תביעה לשלום בית היא תביעה המוגשת על ידי צד אשר מעוניין להשיב את הקשר הזוגי בין הצדדים למסלולם התקין ולנסות לאחות את הקרע אשר התגלע בין הצדדים.
את התביעה לשלום הבית ניתן להגיש בכל שלב של ההליך בבית הדין הרבני, וגם אם ההליכים בין הצדדים מתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה ניתן להגיש תביעה לשלום בית לבית הדין הרבני אשר ידון בתביעה שהוגשה במקביל לדיונים שמתקיימים בבית המשפט לענייני משפחה.
את התביעה יש להגיש לבית הדין הרבני שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים המשותף של בני הזוג או מקום מגוריהם המשותף האחרון. אם לא הוגשה בקשה ליישוב סכסוך טרם הגשת התביעה, יש להגיש תביעה ליישוב סכסוך אשר רק בסיומה ניתן יהיה להגיש את התביעה לשלום הבית (להרחבה בעניין זה יש לחזור לפרק שעוסק בתביעה ליישוב סכסוך). התביעה מוגשת באמצעות מסמך קצר המפרט את הנימוקים בגינם יש מקום להיעתר לתביעה לשלום הבית וכן לצרף תעודות זהות ולשלם אגרה.
בבואו לדון בתביעת הצד המבקש שלום בית, יבחן בית הדין את הנסיבות הייחודיות של אותו מקרה וינסה להבין האם ישנו סיכוי אמיתי וכנה לשלום הבית בין הצדדים. בית הדין יעדיף שהצדדים יגיעו לשלום בית מאשר להורות על גירושי הצדדים, אך תנאי בסיסי לכך הינו שהצד שמבקש שלום בית הגיש את בקשתו בתום לב ובניקיון כפיים ולא עשה זאת על מנת לכפות על הצד השני שלום בית שהוא אינו מעוניין בו.
אם לאחר קבלת תביעת שלום בית, אחד הצדדים מסרב לקיים את פסק הדין, הצד השני יכול להגיש לבית הדין בקשה להכריז על הצד המתנגד כ"מורד/ת". הכרזת צד כ"מורד/ת" יכולה להאיץ את התהליך המשפטי של הגירושין (שכן היא מספקת עילת גירושין), ולהביא לסנקציות על אותו צד:
כשהאישה מוכרזת כמורדת, הדבר עלול להביא לכך שיישללו ממנה מזונותיה וכתובתה.
כשהגבר מוכרז כמורד, הוא עשוי להיות מחויב בתשלום כתובתה של האישה, מזונותיה וכפיית גט, בהתאם לבקשתה של האישה.
בית הדין נאלץ פעמים רבות להתמודד עם תביעות לשלום בית שמוגשות כצעד טקטי בתיק אשר נועד להתיש את הצד השני ולהביאו להיכנע לתכתיבים של הצד שהגיש את התביעה. נדגים: מר וגברת כהן החליטו להתגרש. גברת כהן עשתה כל שביכולתה על מנת להוציא את מר כהן מחוץ לבית ואגב כך אמרה לבית המשפט כי היא לא מסוגלת לחיות לצידו של מר כהן בדירת המגורים המשותפת. מר כהן טען שבין הצדדים התגלע סכסוך שניתן לפתור אותו ולכן הוא ביקש שלום בית בעוד שגברת כהן ביקשה להיפרד. בית הדין הרבני קיבל את בקשתו של מר כהן והורה לצדדים לנסות ולשקם את היחסים ביניהם למורת רוחה של גברת כהן. כתוצאה מהחלטת בית הדין נכנעה גברת כהן לתכתיביו הכלכליים של מר כהן והכל כדי שיוותר על שלום הבית ויסכים לגירושין. מהצד השני גברת לוי שחוששת שיכריזו עליה כאישה "מורדת" ובכך היא תפסיד את כתובתה, רוצה להציג את עצמה כשוחרת שלום, ולכן היא תגיש לבית הדין תביעה לשלום בית ובכך היא מקווה שבית הדין יורה כי היא אינה מורדת, אלא להיפך האיש הוא שמורד ורוצה את תביעת הגירושין.
הסכם שלום בית ולחילופין גירושין
הסכם שלום בית ולחילופין גירושין הינו הסכם אשר נועד לאפשר לצדדים לנסות ולשקם את נישואיהם וככל והם לא יצליחו להביא לידי שיקום הנישואין – אז ייכנסו לתוקף הוראות הסכם הגירושין עליו הם הסכימו מראש.
במסגרת ההסכם, הצדדים מתחייבים לנסות לשקם את הנישואין באמצעות התחייבות הדדית לניסיון האמור אשר במסגרתו הם יכולים אם הם חפצים בכך ללכת לטיפול זוגי או לפנות למגשר או רב או כל דמות אחרת על מנת לנסות ולהשכין שלום בית ביניהם.
היתרונות בהסכם
ההסכם מאפשר לצדדים להגיע להסכמות ביניהם וזאת כאשר הצדדים נמצאים באווירת פיוס בניסיון לגשר על הפערים שנוצרו ביניהם ובטרה לשקם את היחסים. כאמור, כאשר הצדדים נמצאים באווירת פיוס ובה הם מאפשרים עבודה כנה על הזוגיות – קל יותר להגיע להבנות באשר לשאלה מה יקרה אם בסופו של הליך יחליטו ביניהם הצדדים על פרידה.
אנו ממליצים מאוד לצדדים השונים לנסות ולבוא ביניהם לידי הבנות אשר עשויות לרכך את המתחים ולהביא לידי פרידה הוגנת אשר תיטיב עם שני הצדדים.
החסרונות בהסכם
מנגד, לא מעט פעמים משתמש צד מסוים בהסכם על מנת לצבור יתרון על פני בן זוגו. כך לדוגמה כאשר צד מסוים יודע כי הצד השני יעשה כל שביכולתו על מנת לשמור על אחדות המשפחה ולמנוע את הפירוד העתידי, הוא ידאג להכניס להסכם סעיפים אשר בן הזוג ניאות לחתום עליהם מתוך מחשבה שזה המחיר שעליו לשלם על מנת לשמור על זוגיות הצדדים ולמנוע את פירוק המשפחה.
הסכם השלום בית יכול להיות מנוצל לרעה גם כאשר צד מסוים רוצה "להרוויח זמן" ולמנוע ככל הניתן מבן הזוג להתגרש ולכן יציע בן הזוג שהצדדים יחתמו על הסכם שלום בית ולחילופין גירושין אשר בן הזוג שחותם על ההסכם יודע שאין לו כל כוונה לקיים את ההסכם ככל והצדדים יחליטו בסופו של דבר על פרידה זה מזו.
כאשר צד מסוים מחליט על אף חתימתו על ההסכם, כי הוא אינו מתכוון לציית להסכם ומתכוון להפרו, הרי שבמצב זה יעמדו לזכותו של הצד שכלפיו הפרו את ההסכם כל הפתרונות הלקוחים מדיני החוזים לרבות אכיפת ההסכם ותביעת פיצויים. לכן כדאי לקחת בחשבון שבעת ניסוח ההסכם יש להתייחס לשאלה מהו הפיצוי שצריך לשלם צד שהפר את ההסכם לצד השני ככל ואחד הצדדים מחליט להפר את ההסכם.
בשורה התחתונה, על אף היתרונות והחסרונות הגלומים בהסכם, מדובר בפתרון שנותן מענה טוב לאלו אשר מתלבטים אם להתגרש ומוכנים לתת ניסיון נוסף להשכנת שלום ביניהם ורוצים מראש להגדיר נ יקרה איתם אם יחליטו בסופו של דבר להתגרש.
תוכן ההסכם
הסכם השלום בית ולחילופין גירושין מורכב ממספר פרקים אשר ניתנים להתאמה בהתאם לצרכיהם של הצדדים השונים להסכם. באופן כללי כך בנוי הסכם שכזה:
- הצדדים מצהירים כי נוצר ביניהם משבר.
- הצדדים מצהירים כי הם חפצים לנסות ולשקם את חיי הנישואין שלהם ולהמשיך את חייהם המשותפים יחד
- הצדדים מצהירים כי הם מעוניינים להסדיר ביניהם את עיניינהם השונים לרבות ולא רק רכוש, מזונות, משמורת, גירושין, כתובה וכו'
- הצדדים יוצקים תוכן למה הם מתכוונים לעשות בתקופת שלום הבית וכיצד הם יעשו מאמץ להתפייס, תוך שהם מתחייבים לנהוג זה בזו בכבוד הדדי.
- הצדדים מחליטים ביניהם כיצד תיראה ההודעה אודות הפירוד ככל והצדדים יחליטו שלא להמשיך בשלום הבית.
- הצדדים מחליטים איך יראה תהליך הגירושין ובעניין זה מסדירים היכן יתגרשו ואת החיוב של כל אחד מהצדדים לשתף פעולה עם הצד השני במקרה שצד מסוים מבקש להביא לסיום הקשר.
- הצדדים מחליטים ביניהם מה יהיו הסדרי השהייה של כל אחד מההורים עם הילדים ובתוך זה הם מגדירים מה יהיו הזמנים בהם יהיו הילדים אצל האם ואצל האב לרבות כיצד יתחלקו זמני השהות בתקופות החגים והחופש הגדול.
- הצדדים מחליטים על גובה המזונות
- הצדדים מחליטים כיצד יחולק ביניהם הרכוש לרבות ולא רק נכסי קריירה, כספים שנצברו עד למועד הפירוד, קופות, קרנות, נכסי נדל"ן ומיטלטלין שונים.
- הצדדים מתייחסים לעניין כתובתה של האישה ומזונותיה.
כאמור הרשימה להלן אינה ממצה וכל זוג יכול לערוך את הרשימה בהתאם לצרכיו ולנסיבות הספציפיות של אותו המקרה.
כיצד מאושר ההסכם
הסכם שלום הבית ולחילופין גירושין יכול להיות מאושר בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. יצוין, כי גם אם החליטו הצדדים לאשר את ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה, בכל מקרה יצטרך הזוג להגיע לבית הדין הרבני על מנת להסדיר את הגט.
כתובה
הכתובה היא שטר אשר תפקידו המרכזי הינו להגן על האישה במקרה של פרידת הצדדים. כך, הכתובה נועדה כדי שלא שהאישה לא תהיה קלה בעיניו להוציאה. כלומר, הכתובה הינה כלי בידי האישה כדי לעמוד על רגליה מבחינה כלכלית ככל והצדדים יחליטו לסיים את יחסיהם ולהתגרש.
כמו שנראה בשורות הבאות ישנם מקרים בהם האישה מאבדת את כתובתה, כאשר ההלכה מגדירה את המקרים בהם האישה אינה זכאית לתבוע את הכתובה כמו אישה מורדת אשר זנתה או אישה שעזבה את הבית בנסיבות מסוימות ועוד.
מרבית המקרים בהם אני נתקל הם הפוכים: נשים בחלק מהמקרים לא מנצלות את זכותן לתבוע את הכתובה כאשר בצד האחר, גברים רושמים בכתובה סכום גבוה אשר ככל והם יתבעו לשלמו, הם יתקשו מאוד לעמוד בגובה התחייבותם – לכן על הגבר והאישה להבין כי הכתובה מהווה מסמך משפטי מחייב אשר בבוא היום תוכל האישה לתבוע בבית הדין והגבר יאלץ לשלם אותו.
מהי כתובה
כתובה היא מסמך משפטי מחייב שנלווה לקידושין, אשר בו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן. כיום נהוג להעניק את שטר הכתובה לכלה במהלך מעמד החופה.
מטרות הכתובה:
לדאוג לאלמנה – לדאוג לביטחונה הכלכלי של האישה לאחר פטירת בעלה. אלמנה תוכל לתבוע את כתובתה מעזבון בעלה.
הבטחת עתיד הגרושה – המטרה להקל עליה להתחתן מחדש, "כדי שיהיו הכל קופצין עליה לישאנה" (תלמוד ירושלמי כתובות פ"ט ה"ז).
להבטיח את קשר הנישואין – בעל שרוצה לגרש את אשתו ללא עילת גירושין מוכחת, ידע שיצטרך לשלם לאשתו את כתובתה. המטרה של חובה זו "שלא תהא קלה בעיניו להוציאה" כלומר הגירושין יעלו לבעל בסכום שהתחייב בכתובה.
הכתובה מורכבת משלושה חלקים:
עיקר הכתובה: בחלק זה רושם הבעל לאשה סך של 200 זוז אם היא רווקה, מאה זוז אם היא גרושה או אלמנה. סכום זה נרשם אוטומטית בכל כתובה.
תוספת הכתובה: לפני החופה חותם הבעל בנוכחות עדים על התחייבותו הכספית בכתובה וזהו הסכום אשר יחייב אותו בזמן גירושין.
נדוניה: הינה הערכת שווי הרכוש שהביאה עמה האשה לנישואין. אשר באה לידי ביטוי בכתובה. במידה והנישואין יסתיימו הבעל מתחייב להשיב לאשה את שווים של הנכסים שהאשה הביאה עמה ואשר עברו לרשותו עם הנישואין. במידה והבעל לא לקח נכסים של האשה הרי שלא יהיה חייב להשיבם.
משמעות סכום הכתובה
פעמים רבות במטרה להרשים את משפחת הכלה נוקב הבעל בסכום כתובה אסטרונומי המגיע לעתים למאות אלפי שקלים ובכך מביע הבעל את אהבתו לאשתו וחולק כבוד למשפחתה. הבעל יודע כי הרב בטקס הקידושין מקריא את סכום התובע וכדי להימנע ממבטים נוקבים הוא כותב סכום רציני אשר עליו יהיה לדעת כי ייתכנו מקרים בהם הוא יצטרך לעמוד בהתחייבויותיו ולשלם לאישה את סכום הכתובה. עם זאת, במקרים רבים מחליט בית הדין הרבני כי סכום הכתובה שרשם הבעל הינו סכום מופרז אשר אין לצפות מהבעל לשלמו ובכך פותר אותו מתשלום הכתובה.
כעת ישאל השואל: מהו הסכום אשר נחשב למופרז ובגינו ידחה בית הדין הרבני את תביעת הכתובה בעילה כי הבעל לא יוכל לעמוד בסכום זה. התשובה לכך כמובן טמונה בזהות הצדדים וביכולותיהם הכלכליות. ככל והבעל נחשב לגבר אמיד יותר כך מצופה ממנו לעמוד בסכום הכתובה אותו רשם בלי קשר לגובה הסכום.
באלו מקרים האישה אינה זכאית לכתובתה
אחרי שהסברנו שהכתובה הינה הסכם מחייב בין הצדדים, יש לומר כי ככל והאישה היא האשמה בפירוק התא המשפחתי – האישה תפסיד את כתובתה. על מנת לגרום להפסד הכתובה אצל האישה יש להוכיח כי התקיימו אחד מן המקרים הבאים:
האישה פתחה את תיק הגירושין – פתיחת תיק לגירושין יכולה להתפרש כרצון של האישה להתגרש, כך שהדבר ייחשב שהאישה היא אשר גרמה לפרק התא המשפחתי ובכך תפסיד האישה את כתובתה. כמובן שישנם מקרים בהם יכול בית הדין להתרשם כי פתיחת תיק הגירושין הייתה מוצדקת ולכן על אף העובדה שהאישה היא זו שפתחה את תיק הגירושין ובעצם יזמה את הגירושין – היא עדיין תזכה בכתובתה. בעניין זה יש להרחיב ולומר כי אם האישה פתחה את תיק הגירושין ירצה בית הדין שהאישה תוכיח כי היא פתחה את תיק הגירושין לנוכח מעשיו של הגבר.
בגידת האישה – זהו הנושא המוכר והבוער מכולם. בגידת האישה בבעלה יכולה להביא לאובדן הכתובה ובית הדין מתייחס לעניין זה בחומרה רבה היות ולפי ההלכה אישה שבגדה בבעלה אסורה עליו. עם זאת, יש לציין כי על הגבר להוכיח את בגידת האישה ולא מספיקה טענה בעלמא לפיה האישה בגדה בבעלה ולפיכך מאבדת את כתובתה.
אלימות של האישה – אם האישה נקטה באלימות כלשהי אשר יכולה להיות מילולית או פיזית כנגד הבעל, היא תפסיד את כתובתה. במקרה זה צריך לומר שלא כל פעם שאישה מרימה את קולה על בעלה או בעת גידופים הדדיים היא תפסיד את כתובתה, אלא על הטוען לאלימות האישה צריך לעמוד ברף מסוים על מנת להראות שהאלימות של האישה מגיעה עד לרמה המצדיקה את הפסד הכתובה.
אישה מורדת – אם האישה החליטה כי היא מסרבת לשכב עם בעלה לאור כך שהיא מאסה בו או כדי לעצבן אותו, הדבר עלול להביא להפסד הכתובה. כמובן שלא כל פעם שאישה מסרבת לשכב עם בעלה היא מאבדת את כתובתה אלא בית הדין יחקור בשאלת תדירות יחסי המין שמקיימים הצדדים על מנת להכריע בשאלה שמונחת לפניו: האם מדובר באישה מורדת.
האישה עזבה את הבית – אישה שעזבה את הבית גם כן עשויה להפסיד את כתובתה, ועם זאת יש לומר שבית הדין יבחן את הנסיבות שהביאו לידי עזיבת הבית ואם יחליט כי לאישה הייתה סיבה מוצדקת הרי שהאישה ברוב המקרים לא תפסיד את כתובתה. בעניין זה יש להרחיב ולומר כי אם האישה היא זו שעזבה את הבית ירצה בית הדין שהאישה תוכיח לו כי היא עזבה את הבית לנוכח מעשיו של הגבר – אחרת היא עלולה להפסיד את כתובתה.
"כפל מבצעים"
כפל המבצעים מתייחס לסיטואציה אשר בה האישה מבקשת לתבוע גם מחצית מזכויותיו הסוציאליות של האיש – פנסיה, קרנות, קופות וכו' וגם את כתובתה. כזכור, אמרנו שהכתובה נועדה, בין היתר, לסייע לאישה ביום שאחרי הגירושין ולכן בתי הדין קבעו כי לא ייתכן מצב שבו האישה תקבל גם מחצית מסכום זכויותיו של האיש וגם את כתובתה. על כן, ככל ובהליך משפטי האישה מקבלת את מחצית מזכויותיו של הבעל בתביעה הרכושית שהוגשה יטען הבעל ל"כפל מבצעים" כך שהיא לא תוכל לקבל את כתובתה.
נמחיש את הדברים במספרים: לבעל יש פנסיה ובה נחסכו 500,000 ₪ וקרן השתלמות אשר בה חסך 300,000 ₪. לאישה יש פנסיה ובה 100,000 ₪ וקרן השתלמות ובה חסכה 100,000 ₪ נוספים. במקרה כזה נכסי הבעל הינם 800,000 ₪ ואילו נכסי האישה הינם 200,000 ₪. במצב כזה הערכאה המשפטית תפחית את נכסי האישה מנכסי הבעל ותעביר לאישה מחצית מהסכום שיתקבל כלומר:
800,000 מינוס 200,000 שווה 600,000 אלף. מתוך סכום זה האישה תקבל מחצית ובסך הכל 300,000 ₪. אותו סכום שתקבל האישה מהווה את חלקה בזכויות שצברו בני הזוג במהלך שנות נישואיהם.
אם האיש כתב כתובה לאישה ובה כתב סכום של 180,000 אלף ₪ הרי שהאישה לא תוכל לקבל גם את סכום הזכויות שקיבלה מהאיש – 300,000 ₪ וגם את סכום הכתובה – 180,000. זהו עיקרון הכפל מבצעים.
עם זאת, אם האיש כתב לאישה כתובה בסכום של 500,000 ₪ הרי שהוא יצטרך לשלם לה גם את סכום הזכויות שנצברו כלומר 300,000 ₪ וגם את ההשלמה לסכום הכתובה כלומר 200,000 ₪ נוספים. ובסך הכל תקבל האישה סכום של 500,000 ₪.
נסכם סוגיה זו, האישה יכולה לפנות לאחד משני נתיבים – לתבוע את כתובתה או את מחצית הפער שבין הזכויות הכלכליות שצבר הבעל לבין הזכויות שצברה האישה.
הכלל מתי אפשר לדרוש כתובה ומתי לא ניתן לדרוש כתובה!!!
כפי שאמרנו בתחילת המאמר בעת שמונחת בפני בית הדין תביעת גירושין, בית הדין יבדוק היטב בשל מי הסער הזה, מי הוא הגורם לפירוק התא המשפחתי, ככל ויתברר שהאיש הוא שגורם לפירוק התא המשפחתי בגין מעשיו הרעים, הרי שהאישה תהיה זכאית לדרוש תביעת כתובה, אך, ככל והאישה היא שגרמה לפירוק התא המשפחתי, האישה תפסיד את כתובתה.
מה קורה במצב בו שני בני הזוג רוצים להתגרש עקב חוסר התאמה, כך שלא ניתן להאשים את בן הזוג האחד יותר מבן הזוג השני, האם במקרה זה אפשר לדרוש חיוב כתובה?
כששני בני הזוג אינם רוצים את המשך חיי הנישואין, הגדרתם בבתי הדין הוא "מורדים זה על זה", כלומר שני בני הזוג מורדים ואינם רוצים לחיות זה עם זה בלא שהקולר יהיה תלוי בצווארו של מי מהצדדים. במקרה זה האישה תהיה זכאית לעיקר הכתובה אך האישה לא תהיה זכאית לקבל תוספת כתובה.
מתי אפשר לדרוש תביעת כתובה לפני הגירושין?
מתי אפשר לדרוש תביעת כתובה עוד לפני הגירושין? ומתי ניתן לדרוש כתובה רק לאחר הגירושין?
לרוב, תשלום הכתובה ישולם רק לאחר הגירושין, שכן כל מהות חיוב הכתובה הוא לשלם לאישה את הכתובה במקרה בו הצדדים מתגרשים, אך במקרים מסויימים ניתן לדרוש את הכתובה עוד לפני שהבעל נתן גט לאישה.
בין המקרים בהם ניתן לדרוש את הכתובה עוד לפני הגירושין הוא במקרה בו בית הדין חייב את הבעל לגרש את האישה עקב מעשיו הרעים, אך האיש עומד במריו ומסרב לתת את הגט משיקוליו האישיים.
במקרים אלו יחייב בית הדין את הבעל לשלם לאלתר את הכתובה בלא כל קשר לנתינת הגט, שכן לא ייתכן שבגלל שהבעל "סרבן" גט יזכה באי תשלום הכתובה.
מתי אי אפשר לדרוש כתובה?
פעם נתקלתי במשרדי בו פנה אלי בעל לאחר שהוא ניהל הליכים ארוכים ומתישים בתביעת כתובה שהגישה האישה, כשלאחר פגישת ייעוץ התברר כי פשוט האישה אינה יכולה לדרוש כתובה משום "אין כפל מבצעים".
אז מה זה בעצם אומר אין כפל מבצעים?
ובכן בהתאם לחוק יחסי ממון, חלוקת הרכוש בין בני זוג מתבצעים באופן שוויוני בלא כל קשר האם הזכויות או הנכס רשומים על שם בן הזוג או על שם שני בני הזוג, כשבכל מקרה חלוקת הרכוש תהיה באופן שוויוני.
זכות זו אף שהיא מנוגדת להלכה, בתי הדין הרבניים נוהגים לערוך חלוקה זו בהתאם לחוק, אלא שבמקרה זה בתי הדין לא ייתנו לאישה כתובה בנוסף לזכויות הרשומות על שם האיש מכוח חוק יחסי ממון. קראו כאן בהרחבה על נושא חלוקת רכוש לאחר גירושין!
נמצא שבמקרה בו אתם זכאים לקבל מחצית מזכויות פנסיוניות הרשומות על שם הבעל בסכום העודף על הסכום הרשום בכתובה, הרי שחבל לנהל מלחמות ודיונים לזכאותכם לקבל כתובה, שכן מחצית מהזכויות הרשומות על שם הבעל תזכו בלאו הכי, ומאידך אף אם באופן עקרוני אתן זכאיות לקבל כתובה, הרי שכיון שכבר קבלתם את מחצית זכויות הבעל אינכם זכאים לקבל כתובה שכן "אין כפל מבצעים".
