צו הגנה

פרק זה יעסוק בסוגיות של צו הגנה וצו למניעת הטרדה מאיימת. בפרק זה נסביר מהם שני הצווים, באלו מקרים ניתן להגיש את הבקשות למתן הצווים, מי יכול להגישם והיכן ולבסוף נעמוד על ההבדלים ביניהם

צו הגנה

צו ההגנה מיועד ספציפית להגן על איש או אישה מפני בן משפחה. הצו כולל בתוכו את מספר הוראות: 

  1. איסור להיכנס לדירה שבה גר בן המשפחה או להימצא בתחום מרחק מסויים מאותה הדירה.
  2. איסור להטריד את בן המשפחה בכל דרך ובכל מקום.
  3. איסור לעשות פעולות או דברים שימנעו מבן המשפחה להשתמש בנכס ששייך לו.

בית המשפט או בית הדין רשאים להוציא צו הגנה במקרים הבאים:

  1. בסמוך (שעות עד ימים) להגשת הבקשה, כאשר האדם נגדו מבוקש הצו נהג באלימות כלפי בן המשפחה, ביצע בו עבירת מין או כלא אותו.
  2. כאשר קיים בסיס סביר להניח שהתנהגותו של האדם נגדו מבוקש הצו מהווה סכנה גופנית ממשית לבן המשפחה או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין.
  3. האדם נגדו מבוקש הצו התעלל בבן המשפחה התעללות נפשית מתמשכת או התנהג בצורה שלא מאפשרת לבן המשפחה לנהל באופן סביר ותקין את חייו.

צו הגנה למי ואיך פונים

  1. יש לפנות לאחד מבתי משפט השלום, בתי המשפט לענייני משפחה או בתי הדין הרבניים.
  2. יש למלא את טופס הבקשה לצו הגנה (הכולל גם תצהיר וכתב ערובה), לצרף מסמכים רלוונטיים (כפי שמצוין בטופס) ולהגישו במזכירות בית המשפט או בית הדין.
  3. הגשת הבקשה לא כרוכה בתשלום אגרה.

מהם שלבי שלבי ההליך

  1. לאחר הגשת הבקשה במזכירות בית המשפט או בית הדין, היא תועבר לשופט או לדיין אשר יקיימו דיון בהקדם האפשרי ובאותו היום.
  2. בית המשפט או בית הדין רשאים לקיים את הדיון במעמד צד אחד, כלומר, רק עם הצד שהגיש את הבקשה.
  3. בסיום הדיון במעמד צד אחד, יוחלט האם לקבל את הבקשה ולהוציא צו הגנה, אשר יישלח לצד השני על ידי בית המשפט או בית הדין.
  4. יחד עם צו ההגנה שניתן במעמד צד אחד, ייקבע מועד לדיון נוסף (בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-7 ימים) עם שני הצדדיםהצד שהגיש את הבקשה והצד שהצו מופנה נגדו.
  5. לאחר הדיון במעמד שני הצדדים, בית המשפט או בית הדין רשאים להאריך את תוקף הצו, לשנות את תנאיו וכן לתת כל הוראה שתבטיח את שלומו ובטחונו של מגיש הבקשה.
  6. תוקף הצו לא יעלה על 3 חודשים, אך בסיום תקופה זו, בית המשפט או בית הדין רשאי להאריך את תוקף הצו, לפי שיקול דעתו.
  7. ככלל, לא יוארך הצו לתקופה של יותר מ-6 חודשים נוספים, למרות שבמקרים חריגים ניתן להאריכו לתקופה של שנה, ואף לתקופה נוספת של עד שנה.

צו הגנה הגשת ערעור

אם בית המשפט לענייני משפחה או בית משפט השלום דחה את הבקשה, ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי. אם בית הדין הרבני דחה את הבקשה, ניתן להגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול. מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בצו הגנה ולקבל ייצוג וסיוע משפטי טרם הגשת הערעור.

הסנקציות על הפרת הצו

הפרת הוראה מהוראות הצו היא עבירה פלילית שעלולה להביא למעצרו של מפר ההוראות ולהגשת כתב אישום נגדו. הוצאת צו הגנה לא מונעת את האפשרות להגיש בקשה לקבלת צו למניעת הטרדה מאיימת (נגד כל אדם) – עליו נרחיב בהמשך.

אם הבקשה נדחתה ונקבע שהיא קנטרנית (לא רלוונטית, לא כנה, טורדנית), ניתן להטיל על מי שביקש את הצו:

  1. תשלום הוצאות משפט לטובת המדינה 
  2. תשלום פיצוי למי שנפגע מהגשת הבקשה.

לסיכום חלק זה, אם את או אתה נפגעי אלימות במשפחה ואתם מבקשים על יסוד כך צו הגנה חשוב שתדעו שאתם נדרשים לחתום על כתב ערבות בו אתם מתחייבים כי אם המידע שמסרתם יתברר כשקרי והדבר יגרום לנזק לאדם אשר ביקשתם נגדו או נגדה צו הגנה, תידרשו לשלם על כך פיצויים.

צו ההגנה כמו כל תחום אחר במשפט דורש מומחיות מיוחדת ולכן ככל ונפגעתם על ידי איש או אישה שהינם קרובי משפחה שלכם, מומלץ שתפנו לעורך דין שתחום התמחותו כולל הוצאת צווי הגנה אשר יוכל לסייע לכם בגיבוש האסטרטגיה הנכונה עבורכם על מנת לבדוק האם וכיצד ניתן להרחיק את הגורם המאיים עליכם ביעילות ובמהירות האפשרית.

אנחנו במשרד עורכי דין אבירם שלנגר טיפלנו במקרים רבים של שדרשו הוצאת צו הגנה. נשמח לעמוד לשירותכם גם בעניין רגיש זה.

חוק הטרדה מאיימת

כעשור לאחר חקיקת החוק למניעת אלימות במשפחה נחקק חוק למניעת הטרדה מאיימת. המושג הטרדה מאיימת מתייחס לדפוסי התנהגות הכוללים הטרדות ואיומים מסוגים שונים, אשר פוגעים בשלוות חייו, בפרטיותו או בגופו של אדם, ועל פי ניסיון החיים המצטבר, מקימים גם חשש לפגיעה בגופו או בחייו של האדם המוטרד. מרבית המעשים המצטרפים יחד לכדי הטרדה מאיימת מהווים, כל אחד בפני עצמו, עבירה פלילית.

עם זאת, יש לשים לב כי גם הטרדות ואיומים מרומזים, משתמעים ועקיפים, שאינם עולים כדי עבירות פליליות, עלולים ליצור, כמכלולהטרדה מאיימת.

הטרדה מאיימת גורמת לאדם שכלפיו היא מופנית למתח, לחרדה ולתחושות איום, לעיתים עד כדי אי יכולת לקיים שגרת חיים תקינה.

נשאל תחילה מהי הטרדה מאיימת?

המונח "הטרדה מאיימת" מוגדר בסעיף 2 א לחוק הקובע כי:

"הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אדם אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של אדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו".

אלו מקרים יכולים להחשב כהטרדה מאיימת?

סעיף 2(ב) לחוק הטרדה מאיימת מפרט מהם המקרים בהם התנהגות של אדם יכול להוות הטרדה מאיימת:

א. בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו , או בפגיעה בפרטיותו  בכל דרך אחרת;

ב. בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;

ג. ביצירת קשר עימו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;

ד. בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו

 

באלו מקרים יעתר בית המשפט למתן צו למניעת הטרדה מאיימת?

על פי סעיף 4(א) לחוק מניעת הטרדה מאיימת, בית המשפט רשאי במסגרת הצו להורות לאדם להימנע מלעשות את המעשים המפורטים הבאים אם "נוכח בית המשפט כי אדם נקט הטרדה מאיימת":

  1. להטריד את הנפגע, בכל דרך ובכל מקום;
  2. לאיים על הנפגע;
  3. לבלוש אחר הנפגע, לארוב לו, להתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או לפגוע בפרטיותו בכל דרך אחרת;
  4. ליצור עם הנפגע כל קשר בעל פה, בכתב, או בכל אמצעי אחר;
  5. להימצא במרחק מסוים מדירת מגוריו, מרכבו, ממקום עבודתו או ממקום לימודיו של הנפגע או ממקום אחר שהנפגע נוהג להימצא בו בקביעות;
  6. לשאת או להחזיק נשק, לרבות נשק שניתן לו מטעם רשות ביטחון או רשות אחרת מרשויות המדינה;

תוקפו של צו למניעת הטרדה מאיימת

סעיף 6 לחוק מניעת הטרדה מאיימת קובע כי"תוקפו של צו מניעת הטרדה מאיימת לא יעלה על שישה חודשים; בית המשפט ראשי להאריך ולחזור ולהאריך את תוקפו של הצו, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שנה, ואולם מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו, רשאי הוא להאריך ולחזור ולהאריך את תוקפו של הצו לתקופה כוללת שלא תעלה על שנתיים".

מכאן שהתקופה הראשונה בה מוסמך בית משפט ליתן את הצו לא תעלה על חצי שנה. סטיה מעבר הזמן שקבע המחוקק היא בגדר חריגה מסמכות

בית משפט המוסמך לתת צו למניעת הטרדה מאיימת

חוק מניעת הטרדה מאיימת הינו חוק המופעל על ידי בית משפט השלום, בית המשפט לנוער ובית משפט לענייני משפחה. (סעיף 3 לחוק הטרדה מאיימת). סעיף 7 (א) לחוק מניעת הטרדה מאיימת קובע כי:

"בית המשפט רשאי לתת צו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד, אם הוא סבור כי הדבר דרוש לשם הגנה מיידית על שלומו של הנפגע, או כשהמשיב הוזמן כדין ולא התייצב לדיון." 

סעיף קטן (ב) קובע כי הדיון במעמד שני הצדדים יתקיים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו.

איך מגישים את  הבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת?

על הנפגע למלא טופס בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד ולהגיש אותו לבית משפט שלום או בית משפט מוסמך אחר לפי נסיבות העניין. על הבקשה להיתמך בתצהיר מטעם המבקש (את התצהיר יש לאמת בפני עורך דין). בבקשה עצמה יש לפרט את פרטי המבקש או הנפגע , ופרטי המשיב או הפוגע .

יש לפרט את הנסיבות על פיהן דרוש מתן הצו במעמד צד אחד אם המבקש סבור כי יש מקום למקום לצו שכזה.

כמו כן, יש לפרט מהן ההגבלות שבית משפט מתבקש להטיל על הפוגע. על הבקשה עצמה יש לצרף כתב ערובה של המבקש לפיצוי עבור כל נזק שיגרם למשיב אם יקבע על ידי בית המשפט שהמבקש היא קנטרנית.

אהבתם?

מוזמנים לשתף עם חברים

אולי יעניין אתכם

כללי

הסכמים

הסכמים הם דרך המלך עבור כל מי שמבקש למסד את הקשר או לצאת ממנו. זו הדרך היעילה והזולה ביותר להשיג את מה שאתם רוצים ומטיבה

למאמר המלא »
משפחה

כתובה, שלום בית

הסמכות לדיון בתביעות הללו הינה לבית הדין הרבני. כלומר, תביעות אלו ידונו אך ורק בפני בית הדין ולא ניתן להגיש אותן לבית המשפט לענייני משפחה.

למאמר המלא »
השאירו פרטים ובתוך מספר דקות ישלח אליכם המדריך.
דילוג לתוכן